מסלקוב נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

התביעה הוגשה בעקבות שתי תאונות דרכים אשר ארעו לתובעת כמפורט בכתב התביעה המתוקן.

בתיק מונו מומחים בתחום האורטופדיה וה-א.א.ג וניתנה חוות דעתם.

עתה עותרת התובעת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.

הנתבעות מתנגדות לבקשה בטענה שהחלטת המינוי מיום 7.2.11 ע"י כב' השופטת אילני לא כללה מינוי בתחום הנוירולוגי, כי התובעת לא שיתפה פעולה עם המומחה בתחום ה-א.א.ג, כי בבקשת התובעת לבדיקה בעקבות התאונה השניה לא עמדה טענה לנכות נוירולוגית וכי כבר נקבע כי יוגשו תחשיבי נזק ע"י הצדדים.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את התיעוד הרפואי שהובא בפני, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

ההלכה לעניין ראשית ראייה נקבעה ב רע"א 1338/90שיק נ' מטלון פד"י מד (2) 218.

" על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, עלכן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. "

ההלכה קובעת כי על מנת שימונה מומחה לצורך קביעת דרגת נכות בתחום מסויים צריך התובע להביא ראשית ראיה לנכות שהוא טוען לה [ר' ע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו פ"ד מ"ז (4) 89 . ביהמ"ש מקפיד על מינוי המומחים במקרים אלו משום שאין לנפגע אפשרות אחרת להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו בר"ע (ב"ש) 594/09 AIG נ' רחמני (2.12.09).

ברע"א 4911/09 סהר ציון נ' כשרי (29.7.09) נפסק בין היתר כי מומחה רפואי ימונה על ידי בית המשפט אם קיימת תשתית ראיה לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת דרכים.

בהמשך ציין בית המשפט מפי המשנה לנשיאה (כתוארו אז), כי: "...אכן כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות שבענין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי. (ראו רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.1991)

מעיון בתיעוד הרפואי עולה כי מאישורים רפואיים (למשל מיום 9.1.12 וכן מיום 6.8.12) נאמר בממצאים "בבדיקה נוירולוגית רגישות יתר מעל שרירי הצוואר גב תחתון, חולשה כללית, הגבלה בתנועות הצוואר..."

החלטות ביניים עשויות להשתנות עם שינוי התשתית העובדתית להן וכי על איחור בהגשת הבקשה ניתן לפצות בהוצאות, וראוי להעדיף בירור אמיתי ומלא של המחלוקות בין הצדדים. (רע"א 52389-09-12 כלל חברה לביטוח נ' הדר תמיר)

אשר על כן אני ממנה בזאת את פרופ' דוד ירניצקי כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים, אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובעת ויקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי בעקבות התאונות מיום 5.2.10 ו- 14.12.11 ובמיוחד יקבע:

א.האם לוקה התובעת בנכות ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?

מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובעת ולאילו תקופות?

ב.האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד?

ג.מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל?